Bava Metzia 62

Kapitel 62

א אבל הני תרתי דאיתא למרה בהדה אימא לא צריכא

1 Und würde er es nur vom Verlorenen gelehrt haben, [so könnte man glauben,] weil der Eigentümer nicht dabei ist, nicht aber gelte dies von jenen beiden, wo der Eigentümer dabeiist. Daher ist beides nötig.

ב (במדבר לה, כא) מות יומת המכה אין לי אלא במיתה הכתובה בו מנין שאם אי אתה יכול להמיתו במיתה הכתובה בו שאתה רשאי להמיתו בכל מיתה שאתה יכול להמיתו ת"ל מות יומת מ"מ

2 Sterben, sterben soll der Totschläger; ich weiß also, daß dies durch die hierbei genannte Todesart erfolgen soll, woher daß man ihn, wenn man ihn durch die hierbei genannte Todesart nicht töten kann, durch jede mögliche Todesart töte? Es heißt: sterben, sterben soll der Totschläger, auf jede Weise.

ג (דברים יג, טז) הכה תכה אין לי אלא בהכאה הכתובה בהן מנין שאם אי אתה יכול להמיתן בהכאה הכתובה בהן שאתה רשאי להכותן בכל הכאה שאתה יכול ת"ל הכה תכה מ"מ

3 Erschlagen, erschlagen sollst du; ich weiß dies nur von der hierbei genannten Art des Erschlagens, woher daß man sie, wenn man siedurch die hierbei genannte Art des Erschlagens nicht erschlagen kann, durch jede mögliche Art des Erschlagens töte? Es heißt: erschlagen, erschlagen sollst du, auf jede Weise.

ד (דברים כד, יג) השב תשיב אין לי אלא שמשכנו ברשות ב"ד משכנו שלא ברשות ב"ד מנין ת"ל השב תשיב מ"מ

4 Zurückgeben, zurückgeben sollst du; ich weiß dies nur von dem Falle, wenn er ihn mit gerichtlicher Zustimmung gepfändet hat, woher dies von dem Falle, wenn er ihn ohne gerichtliche Zustimmung gepfändet hat? Es heißt: zurückgeben, zurückgeben sollst du, in jedem Falle.

ה (שמות כב, כה) חבל תחבול אין לי אלא שמשכנו ברשות משכנו שלא ברשות מנין ת"ל חבל תחבול מ"מ

5 Pfänden, pfänden wirst du; ich weiß dies nur von dem Falle, wenn er ihn mit Erlaubnis gepfändet hat, woher dies von dem Falle, wenn er ihn ohne Erlaubnis gepfändet hat? Es heißt: pfänden, pfänden wirst du, in jedem Falle. –

ו והני תרי קראי למה לי חד לכסות יום וחד לכסות לילה

6 Wozu sind diese beiden Schriftversenötig? – Einer spricht von einem Taggewande und einer von einem Nachtgewande.

ז (דברים טו, ח) פתח תפתח אין לי אלא לעניי עירך לעניי עיר אחרת מנין ת"ל פתח תפתח מכל מקום

7 Öffnen, öffnensollst du; ich weiß dies nur von den Armen deiner Stadt, woher dies von den Armen einer anderen Stadt? Es heißt: öffnen, öffnen sollst du, in jedem Falle.

ח (דברים טו, י) נתן תתן אין לי אלא מתנה מרובה מתנה מועטת מנין ת"ל נתן תתן מ"מ

8 Geben, geben sollst du; ich weiß dies nur von einer großen Gabe, woher dies von einer kleinen Gabe? Es heißt: geben, geben sollst du, in jedem Falle.

ט (דברים טו, יד) הענק תעניק אין לי אלא שנתברך הבית בגללו מעניקים לא נתברך הבית בגללו מנין ת"ל הענק תעניק מ"מ

9 Beladen, beladensollst du; ich weiß dies nur von dem Falle, wenn durch ihn Segen in das Hausgekommen ist, woher dies von dem Falle, wenn kein Segen durch ihn in das Haus gekommen ist? Es heißt: beladen, beladen sollst du, in jedem Falle. –

י ולר' אלעזר בן עזריה דאמר נתברך הבית בגללו מעניקין לו לא נתברך הבית בגללו אין מעניקין תעניק למה לי דברה תורה כלשון בני אדם

10 Wozu ist aber nach R. Elea͑zar b. A͑zarja, welcher sagt, man beschenke ihn, wenn durch ihn Segen in das Haus gekommen ist, nicht aber, wenn durch ihn kein Segen in das Haus gekommen ist, [die Wiederholung des Wortes] beladen nötig!? – Die Tora gebraucht die übliche Redewendungder Menschen.

יא (דברים טו, ח) העבט תעביטנו אין לי אלא שאין לו ואינו רוצה להתפרנס אמר רחמנא תן לו דרך הלואה יש לו ואינו רוצה להתפרנס מנין ת"ל תעביטנו מ"מ

11 Borgen, borgen sollst du; ich weiß, daß man ihm, wenn er nichts hat und kein Almosen annehmen will, es leihweise gebe, woher dies von dem Falle, wenn er [Vermögen] hat und kein Almosen annehmen will? Es heißt: borgen sollst du, in jedem Falle. –

יב ולר"ש דאמר יש לו ואינו רוצה להתפרנס אין נזקקין לו תעביטנו למה לי דברה תורה כלשון בני אדם:

12 Wozu ist aber nach R. Šimo͑n b. Elea͑zar, welcher sagt, wenn er [Vermögen] hat und kein Almosen annehmen will, brauche man ihm nichts [leihweise] zu geben, [die Wiederholung des Wortes] borgen nötig!? – Die Tora gebraucht die übliche Redewendung der Menschen.

יג היה בטל מן הסלע לא יאמר לו תן לי סלע אלא נותן לו שכרו כפועל (בטל): (תנן) נותן לו שכרו כפועל בטל

13 HAT ER DADURCH EINEN SELA͑ VERSÄUMNIS GEHABT, SO DARF ER NICHT DEN ERSATZ DES SELA͑ VERLANGEN, VIELMEHR HAT JENER IHM NUR DEN LOHN EINES (MÜSSIGEN) LOHNARBEITERS ZU ZAHLEN. Es wird gelehrt: Er hat ihm den Lohn eines müßigen Lohnarbeiters zu zahlen. –

יד מאי כפועל בטל אמר אביי כפועל בטל של אותה מלאכה דבטל מינה:

14 Was heißt: eines müßigen Lohnarbeiters? Abajje erwiderte: Eines Arbeiters, der sich seiner Berufsarbeit müßigt.

טו אם יש שם ב"ד מתנה בפניהם: איסור ורב ספרא עביד עיסקא בהדי הדדי אזל רב ספרא פלג ליה בלא דעתיה דאיסור באפי בי תרי אתא לקמי' דרבה בר רב הונא א"ל זיל אייתי תלתא דפלגת קמייהו אי נמי

15 IST DA EIN GERICHT VORHANDEN, SO BEDINGE ER SICH DIES VOR DIESEM AUS. Isur und R. Saphra unternahmen zusammen ein Geschäft. Darauf ging R. Saphra und teilteVor zwei Personen ohne Wissen Isurs. Als er hierauf vor Rabba b. R. Hona kam, sprach er zu ihm: Geh, hole die drei Personen, vor denen du geteilt hast,

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel